חוזרות לעבודה אחרי חופשת לידה: איך נערכות מראש וצולחות את השבועות הראשונים
החזרה לעבודה אחרי לידה מציפה רגשות, לוגיסטיקה ושאלות על זכויות. כך מתכוננות מראש, בבית ובמשרד, כדי שהמעבר יהיה רך יותר.
חודשים של חיתולים, לילות קטועים והיכרות עם אדם חדש, ואז מגיע התאריך שסומן ביומן: החזרה לעבודה. עבור נשים רבות זה אחד המעברים המורכבים ביותר בשנה הראשונה להורות. מצד אחד געגוע לשיחות של מבוגרים, לקפה חם ולתחושת המקצועיות. מצד שני רגשות אשם, חשש מהפרידה מהתינוק ודאגה אם אפשר בכלל לתפקד אחרי לילה של שלוש יקיצות. אין דרך אחת נכונה לעבור את התקופה הזו, אבל הכנה מוקדמת, בבית ובמקום העבודה, יכולה להפוך אותה לרכה הרבה יותר.
להכיר את הזכויות לפני שחוזרות
החוק בישראל מעניק לעובדת שחוזרת מחופשת לידה כמה הגנות, וכדאי להכיר אותן מראש. בין השאר קיימת תקופה מוגנת לאחר החזרה, שבמהלכה אסור למעסיק לפטר את העובדת או לפגוע בהיקף המשרה ובשכר שלה בלי היתר מיוחד. עובדת במשרה מלאה זכאית גם, בחודשים הראשונים שלאחר החופשה, לשעת היעדרות יומית בתשלום, המכונה שעת הורות, ובתנאים מסוימים אפשר לחלוק אותה עם בן הזוג.
עובדות בעלות ותק עשויות להיות זכאיות להאריך את החופשה בחופשה ללא תשלום, והיעדרות בשל מחלת ילד מוסדרת אף היא בחוק. הפרטים המדויקים תלויים בהיקף המשרה, בוותק ובהסכמים שחלים במקום העבודה, והם מתעדכנים מעת לעת. לכן כדאי לבדוק את המידע העדכני באתרים הרשמיים של המדינה, מול מחלקת משאבי האנוש או מול ארגון העובדים, ובמקרה של מחלוקת להתייעץ עם עורך דין שמתמחה בדיני עבודה.
שיחה מוקדמת עם המנהל
אחת הטעויות הנפוצות היא להופיע ביום הראשון בלי שום תיאום, ולגלות שהתפקיד השתנה, שהצוות התחלף או שהמחשב כבר אינו מחכה על השולחן. שיחה עם המנהל הישיר שבועיים או שלושה לפני החזרה מאפשרת להתעדכן במה שקרה, להבין מה מצופה מכן בתקופה הראשונה ולהעלות בקשות.
זה גם הזמן לדבר על גמישות: שעות התחלה וסיום, אפשרות לעבוד חלק מהשבוע מהבית או חזרה הדרגתית. לא כל מקום עבודה יכול להיענות לכל בקשה, אבל מי שמגיעה עם הצעה מעשית, שמראה איך העבודה תתבצע, מגדילה את הסיכוי לקבל תשובה חיובית. אם אתן מתכוונות להמשיך להניק, כדאי לברר מראש היכן אפשר לשאוב בפרטיות ואיפה שומרים את החלב.
כדאי לשמור על קשר קל עם מקום העבודה גם במהלך החופשה עצמה, במידה שנוח לכן: הודעה לצוות אחרי הלידה, ביקור קצר או שיחה עם עמיתה קרובה. אין חובה לעשות זאת, והחופשה נועדה קודם כול לכן ולתינוק, אבל קשר כזה מקל על החזרה ומפחית את התחושה שנוחתים במקום זר.
הסדר הטיפול בתינוק: לא ברגע האחרון
בין אם בחרתן במעון, במשפחתון, במטפלת או בסבתא, כדאי להתחיל את ההסתגלות לפחות שבוע או שבועיים לפני החזרה לעבודה. הסתגלות הדרגתית, שמתחילה בשעה או שעתיים ומתארכת מיום ליום, מאפשרת לתינוק להכיר את הדמות המטפלת ולבנות איתה אמון. היא גם מותירה לכן כמה שעות פנויות לסידורים, למנוחה או פשוט לקפה בשקט.
חשוב להכין גם תוכנית גיבוי. תינוקות במסגרת חדשה נוטים לחלות לעיתים קרובות בחודשים הראשונים, וכדאי להחליט מראש מי נשאר בבית ביום כזה. חלוקה הוגנת בין שני ההורים, ולא הנחה אוטומטית שהאם היא שתיעדר, שומרת גם על הקריירה וגם על הזוגיות. מי שיש לה סבים וסבתות זמינים או חברה קרובה יכולה לתאם איתם מראש עזרה לימים כאלה.
חזרה גנרלית בבית
בוקר עם תינוק ויציאה לעבודה הוא מבצע לוגיסטי. כדי לא לגלות זאת ביום הראשון, כדאי לערוך שבוע לפני כן חזרה גנרלית: לקום בשעה המתוכננת, להתארגן, להאכיל, לארוז תיק ולצאת מהבית כאילו זה יום עבודה אמיתי. כך מגלים כמה זמן הכול לוקח באמת, ומה אפשר להכין כבר בערב הקודם.
כמה הרגלים קטנים מקלים מאוד על השגרה החדשה:
- להכין בערב בגדים, תיק למעון ואוכל למחר.
- לבשל בסופי שבוע כמויות גדולות ולהקפיא מנות.
- לחלק מראש את משימות הבוקר והערב עם בן הזוג.
- לוותר לתקופה מסוימת על בית מושלם ועל התחייבויות שאינן הכרחיות.
השבועות הראשונים בעבודה
גם מי שהייתה כוכבת לפני הלידה צריכה זמן כדי לחזור לקצב. המוח עייף, הריכוז מתפזר ולעיתים נדמה שכולם התקדמו בזמן שלא הייתן. כדאי להנמיך ציפיות, לבקש חפיפה מסודרת על מה שהשתנה ולהתמקד בשבועות הראשונים במשימות המרכזיות בלבד. אם אפשר, מומלץ לחזור באמצע השבוע ולא ביום ראשון, כך שהשבוע הראשון יהיה קצר.
גבולות ברורים חשובים עכשיו במיוחד. אם אתן חייבות לצאת בשעה מסוימת כדי לאסוף את התינוק, אמרו זאת בפשטות ובלי התנצלות, והראו בתוצאות שהעבודה נעשית. רוב העמיתים יעריכו בהירות יותר מאשר היעלמות שקטה.
גם העייפות דורשת ניהול. כדאי לקבוע את המשימות שדורשות ריכוז לשעות שבהן אתן ערניות יותר, לצאת להפסקה קצרה באוויר הפתוח ולא לדלג על ארוחות. ובבית, חלוקת הלילות עם בן הזוג, אפילו לסירוגין, יכולה לעשות את ההבדל בין יום עבודה סביר ליום שנגרר.
רגשות אשם, געגוע וכל מה שביניהם
כמעט כל אם מכירה את הצביטה בלב כשהיא סוגרת מאחוריה את דלת המעון. הרגשות האלה טבעיים ואינם מעידים על בחירה שגויה. יש נשים שמגלות שהעבודה דווקא מיטיבה איתן ושהן נהנות יותר מהזמן עם התינוק כשהוא מוגבל, ויש שמתקשות יותר. שתי התגובות לגיטימיות, והן גם יכולות להתחלף מיום ליום.
שיחה עם חברות שעברו את אותו שלב, עם בן הזוג או עם קבוצת אימהות יכולה להקל מאוד. עם זאת, אם העצבות, החרדה או תחושת ההצפה נמשכות ומפריעות לתפקוד, חשוב לא להישאר עם זה לבד ולפנות לרופאת המשפחה, לאחות טיפת חלב או לאיש מקצוע מתחום בריאות הנפש. דיכאון וחרדה אחרי לידה הם מצבים שכיחים שאפשר לטפל בהם.
לסיכום, החזרה לעבודה אחרי חופשת לידה היא תהליך ולא יום אחד. היכרות עם הזכויות, תיאום ציפיות עם המעסיק, הסתגלות מוקדמת למסגרת וחלוקה הוגנת של העומס בבית יוצרים בסיס יציב. ומעל הכול, מותר להיות סבלניות כלפי עצמכן: בתוך כמה שבועות השגרה החדשה תתחיל להרגיש קצת יותר שלכן.