יום רביעי, 18 בנובמבר 2026
מבזק
ארוחת שישי: איך הופכים מסורת משפחתית לזמן איכות אמיתיעידן הזהב של הדוקו: למה סרטים דוקומנטריים הפכו ללהיטתזונה אחרי גיל 65: מה הגוף צריך ואיך שומרים על תיאבון ובריאותעצמאות כלכלית לנשים: למה חשוב להכיר את כספי הבית ואיך מתחיליםטסים רק עם טרולי: המדריך לאריזה קלה, חכמה וחסכוניתחוק חופש המידע: המדריך לאזרח שרוצה לדעת מה קורה מאחורי הקלעיםניקיון אחרי שיפוץ: איך מסלקים אבק, שאריות טיח וכתמי צבע בלי להרוס את החדשהסעה לאירוע או לטיול מאורגן: המדריך להזמנת אוטובוס או מיניבוסעולם הפודקאסטים בעברית: מדריך למאזינים מתחילים ומתקדמיםגירושין בהסכמה: איך גישור יכול לחסוך כסף, זמן וכאב לכל המשפחהארוחת שישי: איך הופכים מסורת משפחתית לזמן איכות אמיתיעידן הזהב של הדוקו: למה סרטים דוקומנטריים הפכו ללהיטתזונה אחרי גיל 65: מה הגוף צריך ואיך שומרים על תיאבון ובריאותעצמאות כלכלית לנשים: למה חשוב להכיר את כספי הבית ואיך מתחיליםטסים רק עם טרולי: המדריך לאריזה קלה, חכמה וחסכוניתחוק חופש המידע: המדריך לאזרח שרוצה לדעת מה קורה מאחורי הקלעיםניקיון אחרי שיפוץ: איך מסלקים אבק, שאריות טיח וכתמי צבע בלי להרוס את החדשהסעה לאירוע או לטיול מאורגן: המדריך להזמנת אוטובוס או מיניבוסעולם הפודקאסטים בעברית: מדריך למאזינים מתחילים ומתקדמיםגירושין בהסכמה: איך גישור יכול לחסוך כסף, זמן וכאב לכל המשפחה

יוצאים לפנסיה: איך בונים שגרה חדשה, פעילה ומלאת משמעות

הפרישה מהעבודה היא הזדמנות ולא רק סוף פרק. כך בונים סדר יום שמשלב תנועה, קשרים חברתיים, למידה ותחושת ערך.

מאת מיכל אברהמי · 12.7.2026 · 4 דקות קריאה
יוצאים לפנסיה: איך בונים שגרה חדשה, פעילה ומלאת משמעות

היום הראשון אחרי הפרישה מרגיש לרבים כמו חופשה ארוכה. אין שעון מעורר, אין פקקים בבוקר ואין ישיבות. אבל אחרי כמה שבועות, ולפעמים כמה חודשים, מגיעה ההבנה שהחופש הגדול דורש גם תכנון. מי שעבד ארבעים שנה במסגרת קבועה מגלה פתאום שהזמן פתוח לגמרי, ושהשאלה מה עושים איתו היא אחת השאלות החשובות של העשורים הבאים. החדשות הטובות הן שפרישה יכולה להיות תקופה פורייה, בריאה ומספקת במיוחד, בתנאי שניגשים אליה במודעות.

למה דווקא סדר יום חשוב כל כך

העבודה סיפקה הרבה יותר ממשכורת. היא נתנה מסגרת, סיבה לקום בבוקר, קשרים חברתיים יומיומיים ותחושה שמישהו צריך אותנו. כשהמסגרת הזו נעלמת בבת אחת, חלק מהפורשים חווים ירידה במצב הרוח, שינה לא סדירה ותחושת ריקנות. זה לא סימן לחולשה, אלא תגובה טבעית לשינוי גדול בזהות.

סדר יום גמיש אך קבוע עוזר לגוף ולנפש להתייצב. לא מדובר בלוח זמנים צבאי, אלא בכמה עוגנים: שעת קימה קבועה פחות או יותר, פעילות גופנית בבוקר, משימה אחת משמעותית בכל יום ומפגש חברתי כמה פעמים בשבוע. העוגנים האלה יוצרים קצב, והקצב מייצר תחושת שליטה.

תנועה כבסיס לכל השאר

אם יש הרגל אחד שכדאי לאמץ ביום שאחרי הפרישה, זו פעילות גופנית סדירה. הליכה של חצי שעה ביום, שחייה בבריכה העירונית, התעמלות במתנ״ס או קבוצת פילאטיס לגיל השלישי, כל אלה משפרים כוח, שיווי משקל, שינה ומצב רוח. ברוב הערים בישראל יש היום חוגים מסובסדים לאזרחים ותיקים, ולא מעט פארקים כוללים מתקני כושר פתוחים.

היתרון הנוסף של פעילות קבוצתית הוא המפגש. קבוצת הליכה של שבע בבוקר הופכת מהר מאוד לחבורה, ואנשים שהכירו על המסלול יוצאים יחד לקפה אחרי. לפני שמתחילים פעילות חדשה, במיוחד אם יש מחלות רקע, כדאי להתייעץ עם רופא המשפחה ולהתאים את העומס.

ללמוד משהו חדש, בכל גיל

המוח אוהב אתגרים, וגם בגיל שבעים הוא ממשיך ליצור קשרים חדשים כשמלמדים אותו. רבים מהפורשים מגשימים חלומות ישנים: לימודי היסטוריה או אמנות באוניברסיטה העממית, קורס צילום, נגינה בכלי שתמיד רצו לנגן, או לימוד שפה לקראת טיול. כמה מוסדות אקדמיים מציעים תוכניות שמיעה חופשית לאזרחים ותיקים, שמאפשרות לשבת בהרצאות בלי מבחנים ובלי לחץ.

גם למידה עצמית נחשבת. הרצאות מוקלטות, קבוצות קריאה בספרייה העירונית או סדנאות מקוונות פותחות עולם שלם. הסוד הוא לבחור משהו שבאמת מסקרן, ולא משהו שנראה מכובד. ההנאה היא מה שמחזיק את ההתמדה לאורך זמן.

התנדבות ותחושת ערך

אחד הדברים שהכי חסרים לפורשים הוא התחושה שהם תורמים. ההתנדבות ממלאת בדיוק את החסר הזה. ניסיון של עשרות שנים בהנדסה, בחינוך, בניהול או במסחר הוא נכס יקר עבור עמותות, בתי ספר, ארגוני סיוע ועסקים קטנים שמחפשים ליווי. יש פורשים שמלמדים ילדים לקרוא, אחרים מלווים יזמים צעירים, ויש מי שמתנדבים בבתי חולים, במוזיאונים או בגינות קהילתיות.

כדאי להתחיל בהיקף קטן, פעם או פעמיים בשבוע, ולבדוק מה מתאים. התנדבות טובה היא כזו שנותנת גם למתנדב: קשרים חדשים, אתגר, ותחושה שהיום הסתיים עם משהו מוחשי.

הזוגיות והמשפחה בתקופה החדשה

פרישה משנה גם את הדינמיקה בבית. בני זוג שבמשך שנים נפגשו בעיקר בערבים מוצאים את עצמם יחד כל היום. זה יכול להיות נפלא, אבל גם מאתגר. מומלץ לדבר בגלוי על ציפיות: כמה זמן משותף, כמה זמן נפרד, איך מתחלקות המטלות בבית ואילו תוכניות רוצים להגשים יחד.

במקביל, יש לא מעט פורשים שהופכים לעמוד תווך עבור הנכדים. זו זכות גדולה, אבל חשוב לשמור על איזון ולא להפוך לשמרטף במשרה מלאה בלי שזו הייתה בחירה מודעת. גבולות ברורים שומרים על יחסים טובים עם הילדים ועל זמן פנוי לעצמכם.

היבטים כלכליים ובריאותיים שכדאי לסדר

לצד ההנאה, יש כמה נושאים מעשיים שכדאי לטפל בהם בתחילת הדרך:

  • לעבור עם יועץ פנסיוני או יועץ פיננסי על הכנסות והוצאות צפויות
  • לוודא שכל הזכויות מהביטוח הלאומי ומקרנות הפנסיה מומשו
  • לקבוע בדיקות שגרתיות אצל רופא המשפחה ולעדכן תרופות
  • לבדוק הטבות לאזרחים ותיקים בתחבורה, בתרבות ובארנונה

תכנון מסודר מוריד דאגות ומשחרר אנרגיה לדברים החשובים באמת.

הצד הרגשי של המעבר

לא מדברים על זה מספיק, אבל פרישה היא גם סוג של פרידה. נפרדים מתפקיד, ממעמד, מעמיתים ולפעמים מחלק מהזהות. מי שהיה במשך שנים מנהל, מורה, רופא או בעל עסק, מתקשה לפעמים להציג את עצמו בלי התואר המקצועי. תחושות של בלבול, עצב או אפילו כעס בחודשים הראשונים הן טבעיות לגמרי, ואין סיבה להתבייש בהן.

כדאי לתת לעצמכם זמן הסתגלות ולא לצפות שהכול יסתדר בשבוע הראשון. שיחה עם חברים שכבר עברו את השלב הזה יכולה להיות מאירת עיניים. יש גם קבוצות תמיכה וסדנאות הכנה לפרישה שמציעים מעסיקים גדולים, ארגונים לאזרחים ותיקים ורשויות מקומיות, ובהן לומדים כלים מעשיים לתכנון הפרק החדש.

אם תחושת הריקנות נמשכת זמן רב, מלווה בבעיות שינה, חוסר תיאבון או אובדן עניין בדברים שפעם שימחו, זה הזמן לפנות לרופא המשפחה או לאיש מקצוע בתחום בריאות הנפש. דיכאון בגיל המבוגר הוא מצב שכיח ומטופל היטב, ואין סיבה לסבול בשקט.

בסופו של דבר, רבים מגלים שהפרישה נותנת להם משהו שלא היה להם שנים רבות: זמן לחשוב מה הם באמת אוהבים, ולבחור בכל בוקר מחדש איך ייראה היום. השאלה כבר איננה מה מצפים ממני, אלא מה אני רוצה, וזו שאלה מרגשת לשאול בכל גיל.

פרישה היא לא סוף הדרך אלא תחילתו של פרק שבו סוף סוף אפשר לבחור. מי שמשלב תנועה, למידה, קשרים ותרומה לקהילה, ומתייחס לשינוי בסבלנות, מגלה לא פעם שהשנים האלה הן מהטובות בחייו.

עוד בהגיל השלישי