יום רביעי, 18 בנובמבר 2026
מבזק
ארוחת שישי: איך הופכים מסורת משפחתית לזמן איכות אמיתיעידן הזהב של הדוקו: למה סרטים דוקומנטריים הפכו ללהיטתזונה אחרי גיל 65: מה הגוף צריך ואיך שומרים על תיאבון ובריאותעצמאות כלכלית לנשים: למה חשוב להכיר את כספי הבית ואיך מתחיליםטסים רק עם טרולי: המדריך לאריזה קלה, חכמה וחסכוניתחוק חופש המידע: המדריך לאזרח שרוצה לדעת מה קורה מאחורי הקלעיםניקיון אחרי שיפוץ: איך מסלקים אבק, שאריות טיח וכתמי צבע בלי להרוס את החדשהסעה לאירוע או לטיול מאורגן: המדריך להזמנת אוטובוס או מיניבוסעולם הפודקאסטים בעברית: מדריך למאזינים מתחילים ומתקדמיםגירושין בהסכמה: איך גישור יכול לחסוך כסף, זמן וכאב לכל המשפחהארוחת שישי: איך הופכים מסורת משפחתית לזמן איכות אמיתיעידן הזהב של הדוקו: למה סרטים דוקומנטריים הפכו ללהיטתזונה אחרי גיל 65: מה הגוף צריך ואיך שומרים על תיאבון ובריאותעצמאות כלכלית לנשים: למה חשוב להכיר את כספי הבית ואיך מתחיליםטסים רק עם טרולי: המדריך לאריזה קלה, חכמה וחסכוניתחוק חופש המידע: המדריך לאזרח שרוצה לדעת מה קורה מאחורי הקלעיםניקיון אחרי שיפוץ: איך מסלקים אבק, שאריות טיח וכתמי צבע בלי להרוס את החדשהסעה לאירוע או לטיול מאורגן: המדריך להזמנת אוטובוס או מיניבוסעולם הפודקאסטים בעברית: מדריך למאזינים מתחילים ומתקדמיםגירושין בהסכמה: איך גישור יכול לחסוך כסף, זמן וכאב לכל המשפחה

עייפות חדשות: איך נשארים מעודכנים בלי לשלם על זה בבריאות הנפשית

גלילה בלתי פוסקת, התראות בלילה ותחושת מועקה מתמדת. כך בונים הרגלי צריכת חדשות מאוזנים יותר בלי להתנתק מהמציאות.

מאת נועה ברקוביץ · 4.9.2026 · 4 דקות קריאה
עייפות חדשות: איך נשארים מעודכנים בלי לשלם על זה בבריאות הנפשית

ישראלים נחשבים לאחד הציבורים הצורכים הכי הרבה חדשות בעולם. מהדורות בערב, אתרי חדשות פתוחים כל היום, עדכונים בטלגרם ובווטסאפ, ורדיו ברקע בזמן הנסיעה. במדינה שבה האירועים זזים מהר והשלכותיהם מורגשות באופן אישי, הרצון להיות מעודכנים מובן לגמרי. אבל לרצון הזה יש מחיר. יותר ויותר אנשים מדווחים על תחושת עייפות, חרדה ותשישות שקשורה ישירות לכמות החדשות שהם צורכים. התופעה קיבלה שם: עייפות חדשות. והשאלה היא איך שומרים על קשר עם המציאות בלי לשקוע בה.

מה זו עייפות חדשות ולמה היא קורית

עייפות חדשות היא מצב שבו החשיפה הממושכת לדיווחים, בעיקר שליליים, גורמת לתחושת שחיקה, חוסר אונים ולעיתים גם להתנתקות מוחלטת. המוח האנושי מתוכנת לשים לב לאיומים, ולכן ידיעות על סכנה תופסות את תשומת הלב שלנו בעוצמה. כשהזרם לא נגמר, מערכת הדריכות לא מקבלת הזדמנות להירגע.

הטכנולוגיה מעצימה את זה. בעבר, חדשות הגיעו בכמה מועדים קבועים ביום. היום הן זמינות בכל שנייה, והפלטפורמות בנויות כך שנמשיך לגלול. התוצאה היא שאנחנו צורכים לא רק יותר מידע, אלא גם יותר חזרות על אותו מידע, שכל אחת מהן מעוררת מחדש את אותה תגובה רגשית.

סימנים שהגיע הזמן לעשות שינוי

לא כל צריכת חדשות היא בעיה. אבל יש סימנים שכדאי לשים לב אליהם. אם אתם מוצאים את עצמכם בודקים את הטלפון בכל כמה דקות גם כשאין סיבה, אם אתם מתקשים להירדם אחרי צפייה במהדורה, אם מצב הרוח שלכם תלוי בכותרות, או אם אתם מרגישים חרדה כשאין לכם גישה לעדכונים, ייתכן שהגיע הזמן לבחון את ההרגלים.

סימן נוסף הוא דווקא ההפך: התנתקות מוחלטת. אנשים שחשו מוצפים לא פעם מפסיקים לגמרי להתעדכן, ואז מרגישים אשמה או ניתוק. המטרה היא לא קיצון לאף כיוון, אלא איזון שמאפשר להיות אזרח מעורב ובו בזמן לשמור על שגרה בריאה.

לבנות דיאטת מידע

כמו שאנחנו בוחרים מה לאכול, אפשר לבחור גם מה לצרוך. הרעיון של דיאטת מידע הוא לקבוע מראש מתי, כמה ומאיפה מתעדכנים. למשל, לקרוא חדשות פעמיים או שלוש ביום בזמנים קבועים, במקום לבדוק כל הזמן. כך נשארים מעודכנים בכל מה שחשוב, אבל לא חיים בתוך זרם בלתי פוסק.

כדאי גם לבחור מקורות איכותיים ולוותר על השאר. אתר חדשות רציני אחד או שניים, ומקור רשמי להנחיות בטיחות, מספיקים לרוב האנשים. קבוצות שמעבירות שמועות לא מאומתות מוסיפות לחץ בלי להוסיף ידע. מותר להשתיק אותן או לצאת מהן.

  • הגדירו זמנים קבועים להתעדכנות
  • כבו התראות לא חיוניות בטלפון
  • בחרו מקורות אמינים ומעטים
  • הימנעו מחדשות בשעה שלפני השינה
  • העדיפו קריאה על פני צפייה בסרטונים קשים

התראות: להשאיר רק את מה שמציל חיים

אחד הצעדים האפקטיביים ביותר הוא ניהול התראות. רוב האפליקציות שולחות התראה על כל ידיעה, גם כשאין בה שום דבר שדורש תגובה מיידית. כל התראה כזו קוטעת את הריכוז ומעוררת תגובת לחץ קטנה. לאורך יום, זה מצטבר.

ההמלצה היא להשאיר פעילות רק את ההתראות שבאמת דורשות פעולה, כמו התרעות פיקוד העורף, ולכבות את השאר. את החדשות הכלליות אפשר לקרוא כשבוחרים בכך. מי שחושש לפספס משהו חשוב צריך לזכור שאירועים משמעותיים באמת יגיעו אליו גם כך.

לשמור על הילדים ועל המשפחה

גם ילדים חשופים לחדשות, לעיתים יותר ממה שההורים חושבים. מהדורה שרצה ברקע בסלון, שיחות של מבוגרים וסרטונים שמגיעים לטלפון, כל אלה נקלטים. אצל ילדים, היכולת לעבד מידע מאיים מוגבלת יותר, ולכן חשוב לסנן ולתווך.

כדאי לשאול את הילדים מה שמעו, לענות בכנות אבל בשפה מותאמת לגיל, ולהדגיש את מה שעושים כדי לשמור עליהם. ארוחת ערב בלי טלוויזיה פתוחה ובלי טלפונים על השולחן יכולה להיות הפסקה בריאה לכולם. אם אתם מבחינים אצל ילד או אצל מבוגר בתסמינים של חרדה מתמשכת, כדאי להתייעץ עם איש מקצוע בתחום בריאות הנפש.

חדשות טובות קיימות גם הן

אחד המאפיינים של סדר היום התקשורתי הוא ההתמקדות במה שהשתבש. תאונה תופסת כותרת, אלפי נסיעות בטוחות לא. זה טבעי וזה חלק מתפקיד העיתונות, אבל זה גם יוצר תמונה מעוותת של העולם, שבה נדמה שהכול רק הולך ומחמיר. כדאי לגוון את התפריט ולצרוך גם תוכן שעוסק בפתרונות, ביוזמות קהילתיות, בהישגים מדעיים ובסיפורים אנושיים.

עיתונות פתרונות היא גישה שהולכת ותופסת מקום בעולם: היא לא מתעלמת מהבעיות, אבל מתמקדת גם במה שעובד ובמי שמנסה לתקן. קריאה של תוכן כזה מחזירה תחושת מסוגלות ומאזנת את תחושת חוסר האונים שמלווה לעיתים את המהדורות.

להפוך מידע לפעולה

אחת הסיבות שחדשות מתישות כל כך היא התחושה שאין לנו מה לעשות עם המידע. דרך להתמודד עם זה היא למצוא פעולה קטנה ומוחשית, כמו התנדבות, תרומה, עזרה לשכן או השתתפות ביוזמה מקומית. מחקרים בתחום הפסיכולוגיה מצביעים על כך שעשייה מפחיתה תחושת חרדה, כי היא מחזירה תחושת שליטה.

לא צריך לפתור את כל בעיות העולם. מספיק לבחור תחום אחד שחשוב לכם ולהשקיע בו מעט זמן. כך המידע שאתם צורכים הופך ממשהו שמכביד עליכם למשהו שמניע אתכם.

סיכום

להיות מעודכנים זה חשוב, אבל זה לא מחייב להיות מחוברים כל הזמן. הרגלי צריכה מודעים, מקורות מעטים ואיכותיים, שליטה בהתראות ושמירה על זמנים נקיים מחדשות, מאפשרים להבין את מה שקורה בלי לאבד את השקט. המציאות לא תשתנה בגלל שבדקנו את הטלפון עוד פעם אחת, אבל הבריאות הנפשית שלנו בהחלט עשויה להשתנות בזכות זה שלא עשינו זאת.

עוד בחדשות