מאמצים כלב מעמותה: כל מה שצריך לדעת לפני ובשבועות הראשונים
אימוץ כלב הוא החלטה מרגשת ומחייבת. כך תבחרו כלב שמתאים לאורח החיים שלכם, תכינו את הבית ותעזרו לו להסתגל בשבועות הראשונים.
בכל שבוע מתקיימים ברחבי הארץ ימי אימוץ, ובכלביות ובעמותות מחכים כלבים רבים לבית חם. לאמץ כלב זו אחת ההחלטות המרגשות שמשפחה יכולה לקבל, אבל גם אחת המחייבות ביותר. כלב הוא לא צעצוע ולא פרויקט לחופש הגדול, אלא בן משפחה לעשר שנים ויותר. כשההחלטה מתקבלת בצורה מושכלת, האימוץ יכול להיות חוויה נפלאה לכל הצדדים. כשהיא מתקבלת בדחף, היא עלולה להסתיים בהחזרה של הכלב, דבר שקשה מאוד לו ולמשפחה.
לפני שמחליטים: שאלות שכדאי לשאול
השאלה הראשונה היא לא איזה כלב, אלא האם זה הזמן הנכון. כלב צריך יציאות כמה פעמים ביום, תשומת לב, משחק ואילוף. האם יש מי שיוציא אותו בבוקר לפני העבודה ובערב אחריה? מה יקרה כשתיסעו לחופשה? האם בעל הדירה מאשר בעלי חיים, אם אתם שוכרים?
כדאי גם לחשוב על העלויות. מעבר לאוכל, יש חיסונים, טיפולים מונעים נגד פרעושים וקרציות, ביקורים אצל וטרינר, ציוד, ולפעמים גם פנסיון או מאלף. מחלה או פציעה בלתי צפויה עלולות להיות יקרות, ולכן שווה לשקול ביטוח לבעלי חיים או לשמור סכום בצד.
ושאלה חשובה לא פחות: האם כל בני הבית רוצים כלב? אם אחד ההורים מתנגד, או שמישהו במשפחה אלרגי, כדאי לברר את זה לפני שמגיעים ליום האימוץ, ולא אחריו.
לבחור כלב שמתאים לכם, לא רק את החמוד ביותר
ביום אימוץ קל להתאהב בגור הראשון שמכשכש בזנב. אבל ההתאמה בין הכלב למשפחה חשובה הרבה יותר ממראה. כלב צעיר ואנרגטי יתאים למשפחה פעילה שאוהבת טיולים, בעוד שכלב מבוגר ורגוע עשוי להתאים יותר לזוג מבוגר או לדירה קטנה.
אל תוותרו על כלבים בוגרים. הם לעיתים קרובות כבר מחונכים לצרכים, האופי שלהם ידוע, והם פחות הרסניים מגורים. רבים מהם הגיעו לעמותה לא בגלל בעיה בהתנהגות, אלא בגלל שינוי בחיי המשפחה הקודמת. גור, לעומת זאת, דורש השקעה רבה בחינוך ובאילוף, וקשה לדעת מראש מה יהיה גודלו ואופיו כבוגר, בעיקר בכלבים מעורבים.
שאלו את המתנדבים בעמותה הרבה שאלות. הם מכירים את הכלבים ויכולים לספר איך הכלב מסתדר עם ילדים, עם כלבים אחרים ועם חתולים, אם הוא חושש מרעשים, ואם יש לו צרכים מיוחדים. עמותות רבות גם מאפשרות לבוא כמה פעמים, לטייל עם הכלב ולהכיר אותו לפני ההחלטה.
להכין את הבית לפני ההגעה
כדאי להכין מראש את כל מה שהכלב יצטרך, כדי שהיום הראשון יהיה רגוע. הנה רשימה בסיסית:
- מיטה או מזרן במקום שקט בבית
- קערות לאוכל ולמים
- מזון מתאים לגיל ולגודל, רצוי אותו מזון שקיבל בעמותה לימים הראשונים
- רצועה, קולר או רתמה עם תג שם ופרטי קשר
- צעצועים ללעיסה ולמשחק
- שקיות לאיסוף צרכים
בנוסף, כדאי לעבור על הבית ולסלק סכנות: חוטי חשמל חשופים, חומרי ניקוי ותרופות בהישג יד, צמחים שעלולים להיות רעילים לכלבים, ופחי אשפה פתוחים. אם יש מרפסת או חצר, ודאו שהגדר תקינה ושאין דרך לברוח.
בישראל, החוק מחייב לסמן כלבים בשבב אלקטרוני, לחסן אותם נגד כלבת ולרשום אותם ברשות המקומית. בדרך כלל העמותה מטפלת בחלק מהשלבים לפני המסירה, אבל חשוב לוודא שהרישום מועבר על שמכם ושפרטי הקשר מעודכנים.
הימים הראשונים: סבלנות היא המילה
המעבר לבית חדש הוא חוויה מלחיצה עבור כלב, גם אם הבית החדש מצוין. הוא לא מכיר את הריחות, הקולות והאנשים, ולא יודע מה מצופה ממנו. בימים הראשונים כדאי לשמור על אווירה רגועה, להימנע מאורחים רבים ומביקורים של כל המשפחה המורחבת, ולתת לכלב לחקור את הבית בקצב שלו.
כלבים רבים מתנהגים בשבועות הראשונים אחרת ממה שיתנהגו בהמשך. חלקם מכונסים ושקטים, אחרים חסרי מנוחה, ויש מי שיעשו צרכים בבית למרות שהיו מחונכים. זה נורמלי. מקובל לדבר על תקופת הסתגלות של כמה שבועות ועד כמה חודשים, שבמהלכה הכלב לומד את הבית ואת השגרה ומתחיל להרגיש בטוח.
שגרה קבועה עוזרת מאוד: שעות קבועות לאוכל, ליציאות ולשינה. כך הכלב לומד מה לצפות, והחרדה פוחתת. אל תשאירו אותו לבד לשעות ארוכות כבר בימים הראשונים; התחילו בפרידות קצרות והאריכו בהדרגה.
ילדים וכלב חדש
ילדים מתרגשים מאוד מכלב חדש, ולפעמים ההתלהבות שלהם מלחיצה את הכלב. חשוב להסביר להם מראש כללים פשוטים: לא לחבק את הכלב בכוח, לא להפריע לו כשהוא אוכל או ישן, לא לרדוף אחריו, ולתת לו לבוא אליהם בעצמו.
כדאי לתת לילדים תפקידים מתאימים לגילם, כמו מילוי קערת המים או השתתפות באילוף בפרסים קטנים. זה מחזק את הקשר ומלמד אחריות. אבל האחריות הכוללת על הכלב היא תמיד של המבוגרים, גם אם הילדים הבטיחו שיטפלו בו לבד.
בשום מקרה לא כדאי להשאיר ילדים קטנים לבד עם כלב חדש, גם אם הוא נראה רגוע. עד שמכירים היטב את הכלב ואת התגובות שלו, השגחה של מבוגר היא הכרחית.
וטרינר, אילוף ותמיכה
בשבועות הראשונים כדאי לקבוע ביקור אצל וטרינר, גם אם הכלב נראה בריא. הוטרינר יבדוק את מצבו הכללי, יוודא שהחיסונים והטיפולים המונעים מעודכנים, ויענה על שאלות לגבי תזונה וטיפול. זה גם הזמן לפתוח תיק רפואי מסודר.
אם עולות בעיות התנהגות, כמו פחד, נביחות מרובות, תוקפנות או קושי להישאר לבד, אל תחכו שהן יחמירו. מאלף כלבים מוסמך או מומחה להתנהגות בעלי חיים יכולים לעזור לאבחן את הבעיה ולבנות תוכנית עבודה. עמותות רבות גם ממשיכות ללוות את המאמצים ומספקות ייעוץ אחרי האימוץ, אז אל תהססו לפנות אליהן.
לסיכום, אימוץ כלב מעמותה הוא מעשה של נתינה שמחזיר אהבה רבה, בתנאי שעושים אותו בצורה אחראית. חשבו היטב לפני ההחלטה, בחרו כלב שמתאים לאורח החיים שלכם, הכינו את הבית, ותנו לכלב זמן וסבלנות להסתגל. בתוך כמה חודשים, סביר שתתקשו לזכור איך היו החיים לפניו.